מכתב תודה

"למה צריך שדכנית בעידן האינטרנט?" – עניתי בשאלה לחברה שדחקה בי להתקשר אלייך. "מה יש לך להפסיד?" – היא ענתה לי, "תנסי עוד משהו שלא ניסית".

וכך, אחרי מספר לא מבוטל של דייטים כושלים דרך אתרי היכרויות במחשב (משימה לא קלה לבחורה בת 43), התקשרתי אלייך בספקנות מהולה בתקווה.

בפגישתנו הראשונה ניסית להכיר אותי בצורה מעמיקה בשאלות מגוונות ובעזרת חושייך המחודדים. תיארת לי את הבחור שברצונך להכיר לי. היית ישרה והוגנת לתאר לא רק את מעלותיו, אלא גם את הצדדים הפחות חיוביים שלו, כך שמלכתחילה ידעתי פחות או יותר למה לצפות, וכך גם יצרת בי אמון בך.

בפגישה הראשונה שלי איתו, הייתי מאוכזבת, אך לאור התשבחות שלך עליו, ידעתי שאני צריכה לתת עוד צ'אנס ולצאת לפגישה נוספת (אילו הייתי מכירה אותו באתר היכרויות, יש להניח שלא הייתה אפילו פגישה אחת, לנוכח נתונים אובייקטיביים שלא מצאו חן בעיניי). בפגישה השנייה כבר הרגשתי שמשהו מתחיל להתבשל. והוא ממשיך להתבשל עד היום… הבחור ואני כבר שלושה חודשים ביחד. אם כי מכל מיני סיבות הידועות לך, דרכנו לא קלה, וכך את מטה אוזן קשבת לי (וגם  לו). כל אימת שאני זקוקה לך, את מדברת איתי ארוכות בטלפון, מקשיבה ומייעצת. את קוראת בעיון את המיילים שאני שולחת לך ועונה להם בצורה עניינית, ואם אינך שומעת זמן-מה מהבחור או ממני, את פונה ביוזמתך, שואלת ומתעניינת לשלומנו.

אחותי שאלה אותי אם לא הגיע הזמן ש"תצאי מהתמונה", שכן אנחנו שני אנשים בוגרים והגיע הזמן שנסתדר לבד. על כך עניתי לה, שאם אני מספרת לך דברים, כנראה שיש לי צורך בכך, ואם את מקשיבה ומייעצת, זה רק מתוך כוונות טובות, הבנה וניסיון. את מלאת אמפתיה, ובתשומת לב הרבה שאת מעניקה לנו, את נותנת את התחושה כאילו אנחנו הזוג היחיד שלך.

מקווה שפגישתנו הבאה תהיה מתחת לחופה !

מיכל

הפוסט הזה פורסם בתאריך המלצות. קישור קבוע.

סגור לתגובות.